#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. א האם יתור בגדים שלא במקום בגדים הוי חציצה?	"{גמי ודאי אינו יתור בגדים שאינו בגד} צלצול קטן רב יהודה בריה דרב חייא סובר דהוי, ואפשר לומר דוקא צלצול קטן שהוא חשוב אבל סתם רק אם זה ג' על ג'.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן לל&quot;ק אמר דלא הוי יתור ולל&quot;ב אמר רק ג' על ג'. </p><p dir=""rtl"">רבא בשם רב חסדא במקומו במשהוא שלא במקומו רק ג' על ג'.</p>"	זבחים יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. ב נכנסה לו רוח בבגדו, כינה, עפר, (אויר) בית השחי, הכניס ידו לתוך חיקו, נימא, יצא שערו בבגדו, תפילין, האם חוצצים בבגדי כהונה (מה הספק והאם נפשט)?	"רוח ובית השחי - ספק האם זה לא נקרא על בשרו או שזה דרך לבישה. <p dir=""rtl"">כינה - מתה ודאי חוצצת, חיה ספק האם כיון שהולכת הינו רביתא או כיון שמקפיד חצצת.</p><p dir=""rtl"">עפר - ודאי חוצץ, אבק עפר ספק. </p><p dir=""rtl"">הכניס ידו - ספק אם גופו חוצץ. </p><p dir=""rtl"">נימא - מעלמא ודאי חוצצת, מדולדלת ספק. </p><p dir=""rtl"">יצא שערו בבגדו - ספק אם זה כגופו. </p><p dir=""rtl"">תפילין - למ&quot;ד לילה לאו זמן תפילין ודאי חוצצים (ביד), מכיון שבלילה חוצצים גם ביום חוצצים, גם למ&quot;ד לילה זמן תפילין, ביד חוצץ, בראש אינו חוצץ שמניח מקום בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין.</p>"	זבחים יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: א מנין למחוסר כיפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים שפוסלים עבודה?	"מחוסר כיפורים - דכתיב &quot;וכיפר עליה הכהן וטהרה&quot; מכלל דעד עכשיו טמאה.<p dir=""rtl"">שלא רחוץ ידים ורגלים - אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים.</p>"	זבחים יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ב כה&quot;ג שלא קידש בין בגד לבגד האם עבודתו כשרה ומנין?	"עבודתו כשרה. <p dir=""rtl"">חזקיה דרש &quot;והיתה להם חוק עולם לו ולזרעו אחריו&quot; דבר המעכב בזרעו מעכב בו, {ואידך ההוא לדורות}. ר' יונתן אומר &quot;ורחצו ממנו משה אהרן ובניו&quot; דבר המעכב בבניו מעכב בו {ואידך לומר שאם אין בו לקדש לד' כהנים פסול}.</p>"	זבחים יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ב כיצד מצות קידוש ידים ורגלים?	לת&quot;ק מניח ידו הימנית על רגלו הימנית והשמלית על השמלית ומקדש, ר' יוסי בר' יהודה אומר מניח שתי ידיו זו ע&quot;ג זו ושניהם על רגליו וחברו מסיעו שלא יפול ונחלקו האם עמידה מהצד שמיה עמידה, אבל מיושב לכו&quot;ע לא שנאמר &quot;לשרת&quot; הוקש לשירות בעמידה.	זבחים יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ד אלו הלכות לומדים מהפסוק בקידוש ידים ורגלים &quot;בבואם אל האהל מועד... או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה' &quot;?	"בבואם - לר&quot;א בר&quot;ש רק בביאה ואפ' אם בא לכמה ימים אינו מקדש אלא אחת, רבי סבר לינה פוסלת, ולומד מכאן שאינו מקדש על כל גישה במשך היום.<p dir=""rtl"">בגשתם - לרבי ללמד שלינה פוסלת בקידוש ידים (לכל יום הוא גישה חדשה שיש מערכה חדשה) לר&quot;א בר&quot;ש ללמד על קידוש שני של כה&quot;ג ביום הכיפורים שמקדש כשהוא לבוש שאינו מחוסר אלא גישה.</p><p dir=""rtl"">לשרת - שאינו מקדש בשביל ביאה ריקנית.</p><p dir=""rtl"">להקטיר אשה - שמקדש אפ' על עבודה שאינה מעכבת את הכפרה.</p>"	זבחים יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: כ. האם לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים, ומנין, ומה דעת ר' יוחנן שאמר המקדש לתרומת הדשן אינו צריך לקדש ליום?	"לרבי מועלת וצריך לקדש שוב ואפ' לא פסק מעבודה לעבודה, דכתיב &quot;בגשתם&quot; {ואידך למד מכאן לקידוש שני בכה&quot;ג דמקדש כשהוא לבוש}. לר&quot;א בר&quot;ש אינו מועיל ואפ' עשרה ימים לא צריך לקדש דכתיב &quot;בבואם&quot; {ואידך ללמד שלא צריך כל גישה}.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר המקדש לתרומת הדשן אינו צריך לקדש ליום. אביי פ' כרבי וסבר ר' יוחנן שלא פסל רבי אלא מדרבנן, וכיון שכן מקריאת הגבר לא נפסל. רבא פ' כר&quot;א בר&quot;ש וראה דבריו רק בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה.</p>"	זבחים יט:		
